חשיבה ביקורתית להחלטות: מסגרת שלב אחר שלב וטבלת בדיקת הטיה

החלטות טובות נדירות שמקורן בהבזק אחד של תובנה. מחקר והדרכת מעשיים על חשיבה ביקורתית מתכנסים לתמונה שונה: סדרה חוזרת של צעדים, משולבת עם בדיקות מכוונות נגד קיצורי דרך נפשיים ידועים המעוותים שיקול דעת. מדריך זה מציג סדרה זו, ההטיות הספציפיות המסיטות אותה לעתים קרובות ביותר, וטכניקה אחת מצוטטת נרחבת לבדיקת החלטה לפני פעולה.

מה חשיבה ביקורתית באמת אומרת

Foundation for Critical Thinking, ארגון מסוג אמריקאי המאמן חינוכים בתחום, מגדיר חשיבה ביקורתית כ"התהליך המתורבת אינטלקטואלית של הרעיון פעיל ומיומן, יישום, ניתוח, סינתזה, ו/או הערכת מידע" שנאסף מתצפית, ניסיון או חשיבה, המשמש להנחיית אמונה ופעולה. תקנים של קרן זו לתהליך זה כוללים בהירות, דיוק, דיוק, רלוונטיות, עומק, רוחב והוגנות. היא מתארת מחשב ביקורתי מפותח כמישהו שמגבש בעיות בברור, אוסף והערכה ראיות רלוונטיות, בודק מסקנות כנגד קריטריונים מתאימים, וממשיך פתוח לדרכים חלופיות של התבוננות בשאלה — תהליך שקרן זו קוראת "כיווני עצמי, משמעת עצמית, מוניטורינג עצמי, ותיקון עצמי."

מסגרת שלב אחר שלב להחלטות

הדרכה מכוונת למקום עבודה שפורסמה על ידי Asana מפרקת תקן כללי זה לשבעה צעדים קונקרטיים שניתן ליישם על החלטה או בעיה ספציפית בעבודה.

1. זהה את הבעיה או השאלה בבירור, שאל מה קורה ולמה, תוך שם של הנחות התחלתיות שלך.
2. אסוף מידע רלוונטי ממקורות מרובים, תוך שהכנס במכוון מקורות המעורערים על הדעה ההתחלתית שלך.
3. נתח והערך את הנתונים על ידי בדיקה אם כל מקור הוא עדכני, אמין ובעצם רלוונטי למצב הספציפי.
4. שקול נקודות ראות חלופיות על ידי כך שחזרת צעד אחורה ובדוק את הבעיה מזוויות אחרות כדי להגביל הטיה אישית.
5. הסק מסקנות לוגיות על ידי מעקב אחר קישורי סיבה-תוצאה בראיות, תוך זכירה שיותר מפתרון אחד עלול להיות קיים.
6. פתח ותקשר את הפתרון, שיתוף ממצאים והנמקה עם האנשים שהושפעו מההחלטה.
7. משקפת לאחר מכן על האם הפתרון עבד, ותיעוד מה שנלמד להחלטה הבאה.

היכן החלטות משתבשות: הטיות קוגניטיביות נפוצות

אפילו תהליך משמר יכול להיות מוחלש על ידי קיצורי דרך נפשיים צפויים. מסגרת המתוארת על ידי חברת מחקר במקום עבודה LeaderFactor נותנת שם לעשר הטיות המתרחשות בהחלטות ניהול וקבוצה: אפקט הפריימינג, הטיית אישור, עוגן, הטיית זמינות, הטיית סטטוס קוו, חשיבה קבוצתית, יתר ביטחון, הטיית עלות שקועה, הטיית התחזוקה והטיית שירות עצמי. הטיעון המרכזי של LeaderFactor הוא שמודעות אישית להטיות אלה אינה מספיקה בפני עצמה; התיקון האמין יותר הוא לשנות את הסדר שבו נתון החלטה, כך שלהטיה יהיה פחות מקום להפעיל. כפי שהמסגרת שמה זה, "אתה לא מנצח הטיה עם מודעות; אתה מנצח אותה עם סדר."

בדיקה בלחץ של החלטה: טכניקת ה-Pre-Mortem

שיטה ספציפית אחת ליישום סוג זה של בדיקה מבנית לפני שהחלטה נוגמרת היא ה-pre-mortem, שהוצגה על ידי פסיכולוג קוגניטיבי Gary Klein במאמר בספטמבר 2007 ב-Harvard Business Review בשם "Performing a Project Premortem." בניגוד לבדיקת סיכון סטנדרטית ששואלת מה עלול להשתבש, ה-pre-mortem שואלת משתתפים להניח שהפרויקט או ההחלטה כבר נכשלו, ולעבוד לאחור כדי להסביר למה.

1. בדוק את התוכנית, היעדים שלה ותפקיד כל חברי הקבוצה לפני תחילת התרגיל.
2. בקש מכל משתתף לדמיין שהפרויקט כבר הסתיים בכישלון.
3. בקש מכל אדם בנפרד לרשום את הסיבות שהם מאמינים שזה נכשל, ללא דיון בהם עדיין.
4. שתף ודון ברשימות הפרטניות כקבוצה.
5. אסוף את הדאגות החזקות ביותר והתאם את התוכנית לטיפול בהן לפני המשך.

הטכניקה בנויה על מחקר פסיכולוגי קודם על "התחזוקה העתידית": תיאור אירוע בעתיד כמשהו שכבר קרה, ולא משהו שעלול לקרות, מעודד אנשים לייצר סיבות ספציפיות וממשיות יותר לזה. הטיפול בדיון סביב כשל שכבר התרחש, ולא סיכון היפותטי, גם הופך את זה להרבה יותר קל מבחינה פסיכולוגית לחברי קבוצה להעלות דאגות שאחרת הם עשויים להחזיק בחזרה.

כשנלקחים ביחד, מקורות אלה מצביעים על אותה מסקנה מזוויות שונות: סדרה ברורה וחוזרת להגדרה והערכה של בעיה, בדיקות מבניות ספציפיות כנגד הטיות בשם, וניסיון לחץ סופי כמו ה-pre-mortem לפני שפועלים על ההחלטה.