חינוך · מדריך
אסטרטגיות הערות מבוססות הוכחה שעוזרות לתלמידים להיצמד ליותר מידע
פורסם:

בקצרה
מחקר במדעי הקוגניציה מראה שאופן הצפייה בהערות חשוב יותר מהעט ששימש לכתוב אותן: טכניקות הבנויות על התרגול הפעיל וביקורת מרווחת, כמו שיטת קורנל ו'כתיבה בהחזרה', עולות בעקביות על קריאה חוזרת וסימון. סקירה משנת 2013 בכתב העת Psychological Science in the Public Interest דירגה בדיקות תרגול והתרגול המרווח כטכניקות המחקר בעלות השימושיות הגבוהה ביותר, בעוד סימון וקריאה חוזרת דורגו הנמוך ביותר.
גרסה זו היא תרגום מכונה של המקור (English). לקריאת המקור
לתלמידים נאמר לעתים קרובות ללכוד 'הערות טובות', אך מחקר על למידה וזיכרון מצביע על הרגלים ספציפיים וניתנים לבדיקה ולא על טריק אחד. שני קווים של עדות הם מרכזיים: סקירה נרחבת של טכניקות מחקר שפורסמה על ידי האגודה לפסיכולוגיה מדעית, וצי עדכני בנוגע לאופן שבו יש לבדוק הערות לאחר כתיבתן.
מה גילתה סקירת המחקר על טכניקות מחקר
בשנת 2013, פסיכולוגים קוגניטיביים ג'ון דונלוסקי, קתרין רוסון, אליזבת מרש, מיטשל נתן ודניאל וויליינגהם פרסמו סקירה בכתב העת Psychological Science in the Public Interest המעריכה עשר טכניקות למידה נפוצות, על פי האגודה לפסיכולוגיה מדעית (APS), מוציאת הכתב העת. הסקירה דירגה את 'השימושיות' של כל טכניקה על סמך עד כמה בעקביות היא שיפרה את הלמידה על פני גילאים, נושאים ותנאי בדיקה.
- בדיקת תרגול (בדיקה עצמית) דורגה כשימושיות גבוהה, עם יתרונות מתועדים על פני גילאים, רמות יכולת וכיתות נושא שונות, על פי סיכום APS.
- תרגול מרווח — פיזור מפגשי מחקר לאורך זמן במקום חיזוק — גם דורג כשימושיות גבוהה מאותן סיבות.
- קו תחתי/סימון, קריאה חוזרת של חומר, והתקני זיכרון דורגו כשימושיות נמוכה; המחברים גילו שקשה להחיל אותם בעקביות והם הניבו רווחים לא אחידים, על פי סיכום APS.
הסקירה לא בדקה את לקיחת הערות כשיטה אחת. הקשר שלה ללקיחת הערות הוא עקיף: כאשר קיימות הערות, הטכניקות המשמשות לבדיקתן — בדיקה מול קריאה חוזרת, מפגשים מרווחים מול מפגש ארוך אחד — הן מה שהעדות תומכות או לא תומכות.
שלב אחר שלב: השיטה של קורנל
פורמט מובנה המומלץ לעתים קרובות על ידי מרכזי הלמידה באוניברסיטה הוא מערכת קורנל לכתיבת הערות, שנוצרה על ידי פרופסור החינוך בקורנל וולטר פאוק בשנות ה-50 והופצה בספרו 'How to Study in College', על פי מגזין בוגרי קורנל. המערכת מחלקת דף לשלושה חלקים המשמשים ברצף.
- חלקו את הדף: עמודה רחבה בצד ימין להערות, עמודה צרה יותר בצד שמאל לרמזים, ופס אופקי בתחתית לסיכום.
- במהלך השיעור או הקריאה, כתוב הערות — בדבריך שלך, מקוצרות — רק בעמודה הרחבה בצד ימין.
- בקרוב לאחר מכן, בעוד החומר עדיין טרי, כתוב שאלות או רמזי מילות מפתח בעמודה השמאלית בהתאם לאחוזים שלכדת בצד ימין.
- כסה את העמודה הימנית ונסה לענות על שאלות הרמז שלך מתוך זיכרון, ואז בדוק מול ההערות.
- כתוב סיכום קצר של תוכן הדף בפס התחתון, בדבריך שלך.
מגזין בוגרי קורנל מציין כי התיקום של השיטה בא מכפייה לתלמידים ללכוד, לשאול ולסנתז חומר בשלבים נפרדים ולא מהעתקת אותו פעם אחת והמשך.
תרגול החזרה: ביקורת בהערות על ידי זכירה, לא קריאה חוזרת
אתר RetrievalPractice.org, פרויקט מחקר לתרגול שמופעל על ידי מדעני הקוגניציה פוג'ה אגרוואל, מתאר תרגול חזרה כהבאה בעד כוונה של מידע לחלל מזיכרון ולא חפש אותו שוב. האתר קובע כי גוף גדול של מחקר מדעי קוגניטיבי — יותר מקרן של ממצאים — תומך בזכירה כמנוע חזק יותר של למידה מאשר פשוט החזרת חשיפה לחומר.
אותה ארגון מתאר גרסה הנקראת 'כתיבה בהחזרה': במקום כתיבת הערות עם ספר או שקופיות פתוחות, תלמידים קוראים תחילה או מאזינים ללא כתיבה, ואז סוגרים את החומר וכותבים הכל שהם זוכרים, ורק לאחר מכן פותחים מחדש את המקור לבדיקת דיוק ומילוי פערים. על פי האתר, זה סידור מחדש של לקיחת הערות המסורתית כך שזכירה מתרחשת ברגע ביצירת הערות, לא רק לאחר מכן.
ככל שתלמידים יותר חוזרים, יותר הם זוכרים.
כתיבת יד מול הקלדה: ממצא שנוי במחלוקת
מחקר 2014 שנצטט באופן נרחב על ידי פאם מולר ודניאל אופנהיימר, שפורסם ב-Psychological Science, גילה כי תלמידים שלקחו הערות בכתב יד הופיעו טוב יותר בשאלות קונספטואליות מאלה שהקלידו, ככל הנראה משום שכתיבת יד איטית יותר וחייבת הערות בחירה וכתוב מחדש רבות יותר מהעתקה מילולית. ממצא זה שימש במשך שנים להצדקת איסורי מחשוב נייד בכיתות.
שכפול ישיר 2019 על ידי מוריהד, דונלוסקי וראוסון הניבו תוצאות שונות, על פי סיכום שפורסם על ידי Learning Scientists. בשכפול, הערות בכתב יד הראו יתרון רק בשאלות עובדיות — לא קונספטואליות — מיד לאחר למידה; שני ימים אחר כך, לא הייתה הבדלה משמעותית בין כתיבת יד והקלדה; וכאשר התלמידים הורשו לבדוק את הערותיהם לפני בחינה, הפער בין השיטות נעלם במידה רבה. השכפול גם אישר שמקלידים כתבו יותר מילים וטקסט יותר מילולית מכתבי יד, אך זה לא פגע בתוצאותיהם בבירור.
המסקנה של Learning Scientists היא שהתוכן וההשתמשות בהערות — בין אם התלמידים עוסקים בחזרה וביקורת מרווחת — חשוב יותר מהפעולה הפיזית של כתיבת יד מול הקלדה.
השוואת הטכניקות
| טכניקה | שימושיות מדורגת / ממצא | מקור |
|---|---|---|
| בדיקת תרגול (בדיקה עצמית) | שימושיות גבוהה על פני גילאים ונושאים | Dunlosky et al. 2013, via APS |
| תרגול מרווח/מרווח | שימושיות גבוהה על פני גילאים ונושאים | Dunlosky et al. 2013, via APS |
| קריאה חוזרת של הערות/טקסט | שימושיות נמוכה, רווחים לא עקביים | Dunlosky et al. 2013, via APS |
| קו תחתי/סימון | שימושיות נמוכה, רווחים לא עקביים | Dunlosky et al. 2013, via APS |
| כתיבה בהחזרה (זכירה לפני בדיקת מקור) | עלה על כתיבת הערות עם חומר פתוח בחקר מצוטט, על פי RetrievalPractice.org | RetrievalPractice.org |
| הערות בכתב יד מול מוקלדות | יתרון לכתיבת יד לא שוחזר ברגע שתיאום זמן ביקורת והשהייה | Learning Scientists (2019), citing Morehead, Dunlosky & Rawson |
הכל ביחד
- כתוב הערות בדבריך שלך בפני עצמך בפני עצמך מהעתקה מילולית, בין אם תכתוב או תקליד.
- בנו שלב ביקורת בקרוב לאחר שיעור, כמו שלב של עמודת רמז וסיכום בשיטת קורנל.
- החלף קריאה חוזרת בבדיקה עצמית: כסה את הערותיך וחרוג זכור את החומר לפני בדיקה.
- פזר מפגשי ביקורת על פני כמה ימים במקום ביקורת רק פעם אחת ממש לפני בחינה.
- אם משתמשים בכתיבה בהחזרה, נסו לזכור חומר מתוך זיכרון תחילה, ואז פתחו מחדש את המקור רק לבדיקה ותיקון.
שאלות
- האם שיטת קורנל באמת הוכחה כי היא משפרת את ההיצמדות?
- מרכזי למידה באוניברסיטה, כולל פרסום בוגרי קורנל שלהם, מתארים את השיטה כיעילה משום שהיא מפריקה ללכוד הערות, יצור שאלות וסנתוז לשלבים נפרדים המכריחים מעורבות פעילה, אך השיטה עצמה לא הייתה אחת מעשר הטכניקות שנבדקו ישירות בסקירת Dunlosky et al. 2013 של טכניקות למידה.
- האם כתיבת הערות בכתב יד טוב יותר מהקלדתן?
- מחקר 2014 גילה כי לכתב יד היה יתרון בשאלות קונספטואליות, אך שכפול ישיר 2019 גילה כי היתרון הופיע רק בשאלות עובדיות מיד לאחר למידה, נעלם לאחר השהיית יומיים, ונכמש עוד יותר כאשר התלמידים יכלו לבדוק את הערותיהם לפני בחינה, על פי סיכום Learning Scientists.
- האם סימון או קריאה חוזרת היא שיטת למידה יעילה?
- לא. הסקירה 2013 ב-Psychological Science in the Public Interest דירגה קו תחתי/סימון וקריאה חוזרת כטכניקות שימושיות נמוכות משום שהן הניבו רווחים לא עקביים על פני מחקרים, על פי האגודה לפסיכולוגיה מדעית.
- אילו טכניקות למידה קיבלו את הדירוגים הגבוהים ביותר במחקר?
- בדיקת תרגול (בדיקה עצמית) ותרגול מרווח (פיזור מפגשי מחקר לאורך זמן) דורגו כשימושיות גבוהה באותה סקירה 2013, עם יתרונות מדווחים על פני גילאים, רמות יכולת וכיתות נושא שונות.
- מה זה 'כתיבה בהחזרה'?
- זה טכניקה המתוארת על ידי RetrievalPractice.org בה תלמידים קשורים לראש עם חומר ללא כתיבת הערות, ואז סוגרים את הספר או מעצרים את ההרצאה לכתוב הכל שהם זוכרים מתוך זיכרון, ורק לאחר מכן פותחים מחדש את המקור לבדיקת דיוק ומילוי פערים.
מקורות
- Association for Psychological Science — Improving Students' Learning With Effective Learning Techniques
- RetrievalPractice.org — What is retrieval practice?
- RetrievalPractice.org — Boost note-taking. Try Retrieve-Taking!
- The Learning Scientists — New Findings Inform the Laptop versus Longhand Note-Taking Debate
- Cornell Alumni (Cornellians) — Take Note: Popular Study Method has 'Cornell' Written All Over It
- Cornell University Learning Strategies Center — The Cornell Note Taking System
כתבה זו הוכנה בעזרת בינה מלאכותית ועברה בדיקת מקורות אוטומטית לפני הפרסום. אם ראיתם טעות, בקשו תיקון. בקשת תיקון או זכות תגובה · איך אנחנו עובדים
כתבות קשורות

חינוךידיעה
קונגרס ברזיל הופך בחינת Enamed לחובה עבור רישיונות רופאים חדשים
קונגרס ברזיל הלאומי אישר ב-15 באוקטובר 2026 צעד המחייב בוגרי רפואה עתידיים להעביר את בחינת Enamed הלאומית לפני שהם יכולים להירשם כרופאים. הכלל חל על סטודנטים שנרשמו החל מ-19 ביוני 2026, ומגדיר שלוש שלבי בחינה במהלך בית הספר לרפואה. הטקסט כעת הולך לנשיא לואיז איניסיו לולה דה סילווה לאישור.
חינוךמדריך
כיצד לבחור התמחות באוניברסיטה שמתאימה ללמטרות הקריירה שלך
בחירת התמחות באוניברסיטה עובדת הכי טוב כהתאמה שלב אחרי שלב בין התחומים שלך, היכולות שלך ונתונים מאומתים בשוק העבודה ולא כהחלטה חד-פעמית. נתוני תחזוקות מקצוע ממשלתיים, סקרי כישורים של מעסיקים והנחיות ייעוץ אוניברסיטאי מצביעים על תהליך עקבי: חקור, חקור נתונים מקצועיים אמיתיים, בדוק את ההתאמה, ואז הכרז.
חינוךמאמר
למה אוניברסיטאות בונות סטודיוהי Twitch לתלמידי-ספורטאים
אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי (Cal) פתחה את סטודיו ה-Twitch הראשון בקמפוס בנוי לתלמידי-ספורטאים ב-12 באוקטובר 2026, דרך פלטפורמה בשם StreamU. הסטודיו מאפשר לתלמידי-ספורטאים של ההנהלה הראשית לשדר ישירות הדרכות, הפעלות משחקים ותוכן קמפוס כדי לבנות את הקהל שלהם בעצמם ולעקוב אחרי הכנסה של שם, תמונה וקיום (NIL), וסטודיוהים דומים מתוכננים בעוד ארבע אוניברסיטאות בארה״ב.
חינוךמדריך
כיצד לפתח חשיבה ביקורתית והיגיון לוגי: מדריך שלב אחר שלב
חשיבה ביקורתית היא כישרון הניתן לאימון, ולא תכונה קבועה: היא משתפרת כאשר אנשים לומדים להגדיר את השאלה המדויקת שיש לדון בה, לבדוק את ההנחות והראיות שלהם, ולשפוט את המסקנות שלהם לפי תקנים כמו בהירות, דיוק והגינות. מחקר מקרן התיקון של חשיבה ביקורתית ומחקרים שנסקרו על ידי עמיתים על שאלות סוקרטיות וגישות הוראה בחינוך גבוה מצביעים על שיטות ספציפיות וחוזרות על עצמן המבנות את הכישרון לאורך זמן.