הציביליזציה האזטקית, שנבנתה בעיקר על ידי עם המקסיקה, שגשגה במקסיקו המרכזית מבערך שנת 1345 עד 1521 לספירה, על פי אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית. בירתה, טנוכטיטלן, גדלה מאי בוץ בימי טקסקוקו לאחת הערים הגדולות ביותר באמריקה לפני קולומביאנית, לפני שהיא כבושה על ידי כוחות ספרדיים תחת השליטה של Hernán Cortés ב-1521.
מקורות ותאריך הקמת טנוכטיטלן
על פי אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית, המקסיקה הגרו מעודה מיתולוגית בשם Aztlán בצפונו-מערב אמריקה המרכזית והתיישבו בעמק מקסיקו בסביבות שנת 1100 לספירה. ההגדה מספרת שאלוהיהם Huitzilopochtli אמר להם לבנות את עירם במקום שראו נשר שתפוס על קקטוס אוכל נחש; הם זיהו את הסימן הזה בי בימי טקסקוקו ויסדו את טנוכטיטלן שם בסביבות שנת 1325 לספירה, כמתואר על ידי National Geographic Education.
במאה הראשונה שלה, טנוכטיטלן הייתה עיר מדינה קטנה כפופה לעם Tepanec. זה השתנה לאחר מלחמת Tepanec של 1428, כאשר טנוכטיטלן הצטרפה לערי המדינה Texcoco וTlacopan כדי ליצור את הברית המשולשת, על פי אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית. הקואליציה הזו השיקה את ההתרחבות הטריטוריאלית שייצרה את קיסרות האזטק, כאשר שליט טנוכטיטלן הכיל בסופו של דבר את התואר huey tlatoque, או "מלך גבוה", על הברית.
��יסרות, חברה וסחורות מסורתיות
בתחילת המאה ה-16, קיסרות שבנתה הברית המשולשת כיסתה בערך 135,000 קילומטרים רבועים וניהלה בערך 11 מיליון אנשים, על פי אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית. ערי מדינות שנכבשו לא היו מנוהלות ישירות אלא היו צריכות לשלם סחורות קבועות בנכסים, עבודה ובמקרים מסוימים, שבויים למטרות טקסיות, בעוד הקיסרות נשענה על נישואים אסטרטגיים, מתנות, אמנות מונומנטלית והאיום בכוח צבאי כדי להחזיק את הטריטוריה שלה ביחד.
החברה האזטקית היתה מסודרת לשיעורים מוגדרים: שליטים מקומיים (teteuhctin), אצילות (pipiltin), אנשים רגילים (macehualtin), עבדים (mayeque) ועבדים (tlacohtin), עם כמה ניידות אפשרית בין הדרגות התחתונות, אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית מדווחת. כל גברים בוגרים היו צפויים לשרת בצבא, וסדרי לוחמים אליטיסטיים כמו לוחמי נשר ונמר נלחמו בשריון כותנה וקלובים בקצה אובסידיאן שנקראו macuahuitl.
תכנון עירוני בימה
טנוכטיטלן נבנתה בייים בימי טקסקוקו וכיסתה בסופו של דבר יותר מ-13 קילומטרים רבועים, עם פריסה סימטרית של ארבעה מגזרים ראשיים המופרדים על ידי דרכים וערוצים הקרינים מחזקת טקס מרכזית, על פי National Geographic Education. National Geographic Education ואנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית מצטטים כאחד אוכלוסיה של בערך 200,000 תושבים בתחילת שנות ה-1500, כאשר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית מתארת את טנוכטיטלן כעיר הגדולה ביותר באמריקה לפני קולומביאנית בעת ההיא.
כדי להרחיב קרקע שמישה בימה, האזטקים בנו צ'ינמפה - חלקות חקלאיות מלאכותיות מורמות שנבנו מעל קו המים והעוגנו בצמחיה וטיט - שאת National Geographic Education מייחסת לאכלוס בר קיימא של הבירה הגדלה. מספר רב של דרכים כיפויים כפלו כסכרים, המחברים את האי ליבשת תוך הפרדת מים מתוקים ממים מלוחים בימה, על פי אותו מקור.
תמפלו מיור
בלב העיר עמדה תמפלו מיור, גבעה כפולה עם מקדשים תאומים המוקדשים ל-Huitzilopochtli, אלוהי הקרב והשמש, ו-Tlaloc, אלוהי הגשם, על פי National Geographic Education ואנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית. המבנה עבר בנייה מחדש והרחבה בשלבים מרובים, המשקפים את המאמצים של שליטים עוקבים להרחיב ולהקדיש מחדש את האתר.
רוב מה שידוע על הבנייה השכבתית של הקודש מגיע מארכיאולוגיה ולא מטקסטים בתקופה קולוניאלית בלבד. ב-1978, עבודות חפירה ליד אתר תמפלו מיור במרכז עיר מקסיקו סיטי חשפו דיסק אבני חרוט וקבור, כפי שדווח על ידי Mexico News Daily. הממצא, הידוע בשם Coyolxauhqui Stone והתאריך בסביבות 1473 במשך שלטון Axayacatl, מתאר את הפרוקת אלוהת הירח Coyolxauhqui על ידי אחיה Huitzilopochtli והימצא בתחתית הקודש, על פי אותו מקור.
הגילוי, בהנהגת הארכיאולוג Eduardo Matos Moctezuma, הביא לחפירה מתמשכת של האתר מתחת למרכז ההיסטורי של עיר מקסיקו סיטי, על פי Mexico News Daily. חפירות עוקבות שם חשפו הצעות נוספות, כולל השרידים השלדיים של ילד לבוש בביגוד של Huitzilopochtli, שנמצא ב-2005.
דת, לוחות שנה וסתיית הקיסרות
החיים הדתיים של האזטקים שילבו שני מערכות לוח שנה: לוח שנה טקסי של 260 ימים המשמש לניחושים ולוח שנה סולארי של 365 ימים, על פי National Geographic Education. טקסים דתיים בתאים כמו תמפלו מיור כללו מוסיקה, קטורת, זריקת דם וקרבנות של חיות וגם אנושיים, פרקטיקות שאנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית אומרת היו קשורים לאמונות בעניין שמירה על השמש וכיוון כוחות קוסמיים; קיסרות נלחמה גם את מה שנקרא Flowery Wars במיוחד כדי לתפוס שבויים לקרבן.
סוף הקיסרות הגיע במהירות לאחר שהכובש הספרדי Hernán Cortés הגיע לחוף מקסיקני והתקדם לטנוכטיטלן ב-1519. Cortés תפס בהתחלה את שליט האזטק Moctezuma II כבן ערובה, אך היחסים התמוטטו, וכוחות ספרדיים הוחלצו מהעיר ב-30 ביוני 1520, במהלך פרק זיכרונו בשם "Noche Triste", על פי אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית. Cortés התגבר בעזרת Tlaxcala וכלל אחרים שזועמו מדרישות הסחורה של האזטקים, ואחרי מצור של 93 ימים, טנוכטיטלן נפלה ב-13 באוגוסט 1521, כאשר מנהיג האזטקים Cuauhtemoc הסתדר.
אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית מפרטת אבעבועות, נשקי ספרדים עליונים והתנתקות של עמים אמריקאים מרכזיים יריבים בין הגורמים המרכזיים בקריסת הקיסרות. Cortés בעקבותיו בנה את מקסיקו סיטי קולוניאלית על הריסות של טנוכטיטלן, וימה שהקיפה בעבר את בירת האזטק הותקנה בהדרגה בקרנות הבאות.
