השפה הזו תורגמה אוטומטית ולא נבדקה על ידי אדם.

חינוך · מדריך

כיצד ליצור הערות יעילות ללימודים טובים יותר: מה מראה המחקר

פורסם:

Cornell note system
תמונה: WikiLinuz · CC0 · Wikimedia Commons

בקצרה

המחקר על למידה מראה כי הדרך בה אתה לוקח ודוקדק בהערות חשובה יותר מכמות מה שאתה כותב. מחקרים מצביעים על שלוש תרגולות: השתמש בפריסה מובנית המפרידה בין הערות לקלאויות, כתוב ביד במקום הקלד מילה במילה, ודוקדק על ידי בדיקת עצמך בחלקות מרווחות במקום קריאה חוזרת.

גרסה זו היא תרגום מכונה של המקור (English). לקריאת המקור

תלמידים ואנשי מקצוע השתמשו במערכות רישום הערות למשך עשרות שנים, אך לא כל השיטות עוזרות לזיכרון באותה צורה. מחקר פסיכולוגיה המסקר ותיעוד של אוניברסיטת קורנל על מערכת הערות שלה מצביעים על תרגולות ספציפיות ניתנות לבדיקה ולא על עצות כלליות.

השתמש בפריסה המפרידה בין הערות, קלאויות וסיכום

מערכת קורנל ליצירת הערות פותחה בשנות ה-1950 על ידי וולטר פאוק, עוזר הוראה באוניברסיטת קורנל, והנפצה בספרו משנת 1962 'כיצד ללמוד בקולג'', לפי מגזין בוגרי קורנל. העמוד מחולק לעמודה ימנית רחבה יותר להערות הנלקחות במהלך הרצאה או קריאה, עמודה שמאלית צרה יותר הנותרת ריקה בזמן רישום הערות ומתמלאת מאוחר יותר בשאלות קלאויות, וקטע סיכום בתחתית.

כתיבת שאלות עוזרת להבהיר משמעויות, לחשוף קשרים, להקים המשכיות ולחזק זיכרון.

— וולטר פאוק, יוצר מערכת קורנל ליצירת הערות

כתיבה ביד משפרת הבנה יותר מהקלדה

מחקר משנת 2014 מאת פם מולר מאוניברסיטת פרינסטון ודניאל אופנהיימר, שהיה באותה עת באוניברסיטת UCLA, היה לתלמידים להצפות בהרצאות וליצור הערות גם ביד או בלפטופ עם גישה לאינטרנט משוקללת, על פני שלוש ניסויים עם 67 עד 151 משתתפים כל אחד. משתמשי לפטופ כתבו יותר - בממוצע 309 מילים בניסוי הראשון, לעומת 173 לכותבי ידיים - אך הצליחו גרוע יותר בשאלות שדרשו הבנה קונספטואלית.

לפי סיכום של המחקר מאת Journalist's Resource, הפער הופיע מכיוון שהקלדה מהירה מספיק כדי לאפשר לתלמידים להעתיק הרצאות כמעט מילה במילה, אפילו כשמתבקשים לשנות ניסוח, בעוד שקצב איטי של כתיבה ביד כופה סיכום בררני המדורג דורש עיבוד החומר ולא רק רישומו.

דוקדק על ידי בדיקת עצמך, לא קריאה חוזרת

סקירה מצוטטת ברחבי העולם משנת 2013 ב-Psychological Science in the Public Interest, בהנהגת ג'ון דנלוסקי מאוניברסיטת קנט סטייט, הערכה עשר טכניקות לימוד נפוצות וסיווגה את רובן כיעילות נמוכה, לפי סיכום שפרסמה האגודה למדעי הנפש. רק שתי טכניקות - בדיקה אמפיריית ותרגול מופץ (מפרע בזמן) - קיבלו את דירוג היעילות הגבוה ביותר.

טכניקות לימוד מדורגות לפי יעילות מחקרית (Dunlosky et al., 2013)
טכניקהדירוג מחקרכיצד זה חל על הערות
בדיקה אמפיריית (בדיקת עצמך)יעילות גבוההכסה את עמודת ההערות וניסיון לענות על שאלות קלאויות מזיכרון לפני בדיקה
תרגול מופץ / מפרע בזמןיעילות גבוההדוקדק בהערות בכמה סשנים קצרים המפוזרים לאורך ימים במקום סשן אחד ארוך
קריאה חוזרת של הערותיעילות נמוכהקריאה פסיבית של הערות שוב יכולה ליצור רושם כוזב של השגת מיומנות
הדגשה או קו תחתיעילות נמוכהסימון טקסט לא מחייב זכירה או עיבוד של משמעותו

מחבר הדוח, ג'ון דנלוסקי, אמר שהוא הופתע שטכניקות שתלמידים משתמשים בהן בעוצמה כמו קריאה חוזרת והדגשה מספקות רק הנאה מינימלית, לפי הודעת האגודה למדעי הנפש, והוסיף שאסטרטגיות יעילות לעתים קרובות נעדרות מספרי פסיכולוגיה חינוכית המשמשים להכשרת מורים.

גישה שלב אחר שלב המשלבת את המחקר

  1. לפני סשן הרצאה או קריאה, הכן עמוד עם עמודת הערות רחבה, עמודת קלאויות צרה יותר הנותרת ריקה וקטע סיכום בתחתית, בעקבות הפריסה של קורנל.
  2. ליצור הערות ביד כשאפשר, כתוב רעיונות בדברים שלך במקום להעתיק ביטויים מילה במילה, מכיוון שהקלדה נוטה לייצר העתקה מילה במילה שמחקר קושר להבנה קונספטואלית חלשה יותר.
  3. בקרוב לאחר הסשן, מלא את עמודת קלאויות הימנית בשאלות שההערות משיבות עליהן, שלב שפאוק אמר שעוזר להבהיר משמעות וחזק זיכרון.
  4. כתוב סיכום קצר של החומר בדברים שלך בתחתית העמוד.
  5. בעת לימוד, כסה את עמודת ההערות וניסיון לענות על כל שאלת קלאויות מזיכרון לפני בדיקה - צורה של בדיקה אמפיריית שדירוג דנלוסקי סווג כיעילות גבוהה.
  6. פזר סשנים לסקירה לאורך כמה ימים או שבועות במקום סשן ללימודי אריזה אחד, מכיוון שתרגול מופץ סווג כיעילות גבוהה לצד בדיקה אמפיריית.

מה הראיות לא משוללות

מחקר מולר ואופנהיימר בדקו יצירת הערות במהלך צפייה בהרצאות בהגדרות ניסוי מבוקרות, לא כל תנאים בעולם האמיתי בכיתה או במקום עבודה. הסקירה של דנלוסקי כמו כן הערכה טכניקות על פני מגוון מחקרים וגילאים אך ציינה שיעילות יכולה להיות תלויה בסוג החומר ובבדיקה המשמשת למדידת למידה, לפי המקורות המסוקרים לחתיכה זו.

שאלות

מהי שיטת קורנל ליצירת הערות?
זוהי פריסה שפותחה על ידי וולטר פאוק באוניברסיטת קורנל בשנות ה-1950 המחלקת עמוד לעמודה רחבה להערות, עמודה צרה לשאלות קלאויות שנוספות בסקירה וקטע סיכום בתחתית, לפי מגזין בוגרי קורנל.
האם כתיבת הערות ביד טובה יותר מהקלדה?
מחקר 2014 של מולר ואופנהיימר מצא שתלמידים שהקלידו הערות כתבו יותר מילים אך הצליחו גרוע יותר בשאלות קונספטואליות מאלה שכתבו ביד, כנראה מכיוון שהקלדה מאפשרת העתקה כמעט מילה במילה במקום עיבוד החומר.
האם קריאה חוזרת של הערות דרך יעילה ללמוד?
לפי סקירת דנלוסקי וחברים משנת 2013 שסיכמה האגודה למדעי הנפש, קריאה חוזרת סווגה כיעילות נמוכה בהשוואה לטכניקות כמו בדיקה אמפיריית וסקירה מפוזרת.
מהן הטכניקות היעילות ביותר ללימוד לפי מחקר?
סקירת דנלוסקי וחברים סווגה בדיקה אמפיריית (בדיקת עצמך) ותרגול מופץ (פיזור סשנים של לימוד לאורך זמן) כשתי הטכניקות בעלות היעילות הגבוהה ביותר בין עשר שיטות נפוצות.
באיזו תדירות צריך אני לדוקדק בהערות שלי?
המחקר המסוקר לא נתן לוח זמנים קבוע אחד, אך גילה שפיזור סקירה על פני סשנים מרובים לאורך זמן (תרגול מופץ) היה יעיל יותר מסשן לימודי אריזה אחד ארוך.

מקורות

  1. Cornell Alumni Magazine — Take Note: Popular Study Method has 'Cornell' Written All Over It
  2. Journalist's Resource — The pen is mightier than the keyboard: Advantages of longhand over laptop note taking
  3. Association for Psychological Science — Which Study Strategies Make the Grade?

כתבה זו הוכנה בעזרת בינה מלאכותית ועברה בדיקת מקורות אוטומטית לפני הפרסום. אם ראיתם טעות, בקשו תיקון. בקשת תיקון או זכות תגובה · איך אנחנו עובדים

כתבות קשורות