מדריך מעשי לטכניקות ללימוד והערות שנתמכות על ידי מחקר

סטודנטים עוד שהסתמכו על הרגלים כמו הדגשה, קריאה חוזרת וסיכום, אך סקירה משנת 2013 של הספרות המדעית גילתה כי אסטרטגיות נפוצות אלה מספקות רק טובות מתונות. הסקירה הנוהלת על ידי פסיכולוג קוגניטיבי ג'ון דנלוסקי ועמיתיו, העריכו עשר טכניקות ללימוד בשימוש נרחב מהפחות לתמוך ביותר בראיות, בניתוח שנסכם על ידי הפדרציה האמריקנית של מורים (AFT).

הטכניקות בעלות הראיות החזקות ביותר

שתי טכניקות בלטו כבעלות התמיכה המחקרית החזקה ביותר: בדיקה מעשית ותרגול מפוזר. בדיקה מעשית פירושה שחזור פעיל של מידע מהזיכרון, למשל דרך חידוני עצמיים או כרטיסי הערות, ולא פשוט קריאה חוזרת של הערות. על פי סיכום AFT של עבודתו של דנלוסקי, סטודנטים במכללה שהשתמשו בבדיקה מעשית קיבלו ציונים גבוהים יותר, וסטודנטים בחטיבת הביניים שעשו חידוני תרגול יומיים השיגו ביצועים טובים יותר בהערכות מאוחרות.

תרגול מפוזר פירושו הפצת מפגשי למידה על פני ימים או שבועות במקום קריסה בישיבה אחת. סיכום AFT מציין כי סטודנטים המפיצים את התרגול שלהם על פני זמן שומרים על חומר זמן רב יותר מאלה שהולמים בחבילה, אפילו כאשר הזמן הכולל של הלימוד זהה. טכניקה קשורה, תרגול משולב - ערבוב סוגים שונים של בעיות בתוך מפגש ללימוד ולא תרגול סוג אחד בכל פעם - הוערכה כבעלת יעילות בינונית בסקירה זהה. בחקר גיאומטריה שצוטט על ידי AFT, סטודנטים שתרגלו סוגים שונים של בעיות בצורה משולבת קלעו בערך שלוש פעמים טוב יותר בבחינה מאוחרת מאשר סטודנטים שתרגלו סוג בעיה אחד בכל פעם, למרות שהקבוצה המתרגלת המשולבת ביצעה גרוע יותר בזמן מפגשי התרגול עצמם.

סינתזה נפרדת משנת 2021 שפורסמה בכתב עת Frontiers in Education שמה מספרים על השפעות אלה באמצעות מדד סטטיסטי הנקרא גודל ההשפעה: תרגול מפוזר היה בעל גודל השפעה של 0.85 ובדיקה מעשית 0.74. אותה ניתוח גילה כי השפעות היו קשות יותר חזקות לתלמידים בעלי יכולת נמוכה יותר (גודל השפעה 0.47) מאשר לתלמידים בעלי יכולת גבוהה יותר (גודל השפעה -0.11), וכי רוב המחקרים הבסיסיים מדדו זיכרון לטווח קצר של חומר עובדתי ולא הבנה קונספטואלית עמוקה.

טכניקות עם ראיות חלשות או מעורבות יותר

הדגשה, הוספת קווים תחתיים, קריאה חוזרת וסיכום הם בין האסטרטגיות המשומשות ביותר - סיכום AFT מציין כי 84 אחוז מהסטודנטים הסקרים התיישבו על קריאה חוזרת - אך סקירת דנלוסקי גילתה כי הטובות שלהם היו לא עקביות. מחקר אחד שהוצא בסקירה גילה כי סטודנטים שהדגישו טקסט ביצעו גרוע יותר בשאלות הדורשות מהם להסיק מסקנות, בהשוואה לסטודנטים שלא הדגישו. סיכום וטכניקות מבוססות דימוי היו צריכות הכשרה נרחבת לפני שהם ייצרו רווחים אמינים, מה שמגביל את הכדאיות שלהם לרוב הסטודנטים.

שתי טכניקות נוספות, שאילתות אלבורטיביות והסבר עצמי, הראו הבטחה אך נשפטו כדורשות יותר מחקר לפני שהיו מדורגות בין היעילות ביותר. בניסוי הנמקה לוגית שצוטט על ידי AFT, סטודנטים שהשתמשו בהסבר עצמי - הסבר מדוע צעד בבעיה נכון - קלעו בערך שלוש פעמים גבוה יותר בבחינה מאוחרת מאשר סטודנטים שלא עשו זאת, בערך 90 אחוז מול פחות מ-30 אחוז.

הערות: שיטת קורנל

מערכת רישום הערות מובנית אחת המומלצת בתדירות גבוהה בשילוב עם טכניקות אלה היא שיטת קורנל, שנוצרה על ידי וולטר פאוק, שהנהל את מרכז קריאה ומיומנויות הלימוד של אוניברסיטת קורנל, והוצגה בספרו משנת 1962 'How to Study in College', על פי כניסה בוויקיפדיה על Cornell Notes וממדריך מפורט שפורסם על ידי e-Student.org. השיטה מחלקת דף לעמודת 'אות' צרה בצד שמאל, עמודת הערות רחבה יותר בצד ימין, וסרט תקציר בתחתית.

1. הקלט: במהלך הרצאה או בזמן קריאה, כתוב רעיונות עיקריים בעמודת ההערות באמצעות ביטויים קצרים ומקוצרים במקום משפטים שלמים.
2. הפחתה: לאחר המפגש, מלא את עמודת האות בשאלות או מילות מפתח על בסיס ההערות, וכתוב תקציר קצר בתחתית הדף.
3. אמר בקול: כסה את עמודת ההערות והנסה לענות על שאלות עמודת האות מזיכרון.
4. הִשׁתַּקְפוּת: הערך אילו נושאים עדיין לא ברורים וזקוקים ללימוד נוסף.
5. סקירה: בחזרו בעיתוי קבוע לרישום ההערות, במיוחד לפני מבחנים או הרצאות חדשות.

השלב 'אמר בקול' הוא בעצם צורה מובנית של בדיקה מעשית, וזה הסיבה שכמה חוקרים קושרים את שיטת קורנל להשפעות תרגול שחזור המתועדות בספרות מדעי הלימוד הרחבה יותר. עם זאת, סקירת e-Student.org שמה לב כי מחקר ישיר על מערכת קורנל עצמה מוגבל: מחקר משנת 2012 של תלמידי תיכון לא גילה השפעה חיובית, בעוד שמחקר משנת 2019 של סטודנטים בקולג' מצריים הלומדים אנגלית כשפה זרה גילה השפעה חיובית משמעותית על כישורי קריאה ביקורתית. המדריך מסיק שאין 'הסכמה מדעית כללית' על יעילות השיטה, למרות שרישום הערות בכלל קשור לתוצאות למידה טובות יותר.

יישום הראיות בפועל

• החלף קריאה חוזרת פסיבית בחידוד עצמי: סגור את הספר והנסה להיזכר בנקודות מפתח לפני בדיקת הערות.
• פיזור מפגשי למידה על פני מספר ימים או שבועות במקום ריכוז אותם לפני כל מועד אחד.
• השתמש בכל פורמט רישום הערות - קורנל או אחרת - שמאלץ שלב שחזור מאוחר יותר, כמו כיסוי הערות והשאלה של שאלות שכתבת בעצמך.
• התייחס להדגשה וקווים תחתיים, לכל היותר, כמו מעבר ראשון לזיהוי חומר ללימוד פעיל מאוחר יותר, לא כללימוד בעצמו.
• בעת שימוש בהסבר עצמי, הסבר במילים שלך מדוע צעד או עובדה הולך לפי מה שבא לפניו, במקום לשנן זאת מילה במילה.