כיצד ללמוד בעקביות: טכניקות זיכרון מבוססות עדויות

סטודנטים ואנשי מקצוע מבלים שעות בלימוד, אך לא כל שיטות הלימוד מניבות את אותן התוצאות. בשנת 2013, פרסם ג'ון דנלוסקי, פסיכולוג קוגניטיבי מאוניברסיטת קנט סטייט, בקורת בכתב העת למדע הפסיכולוגיה בעניין ציבורי, הערך עשר טכניקות למידה בשימוש נרחב מול הראיות הניסיוניות הזמינות וסווגן לקטגוריות תועלת גבוהה, בינונית ונמוכה.

שתי הטכניקות עם הראיות החזקות ביותר

בדיקת תרגול, הנקרא גם תרגול החזרה, פירושו הזכרה פעילה של מידע מהזיכרון במקום רק להתבונן בו שוב - לדוגמה, סגירת הספר וניסיון לכתוב את התשובה של כרטיס פלאש לפני בדיקתה. על פי דוח סיינטיפיק אמריקן על המחקר הבסיסי, מחקר אחד מצא שסטודנטים זכרו 35% מזוגות המילים שנבחנו עליהם שבוע אחד מאוחר יותר, לעומת רק 4% של זוגות שהם רק קראו שוב. מחקר נפרד שצוטט בדוח זה מצא 80% יכולת הזכרון לפריטים שנבחנו בעיתוי חוזר לעומת 36% לפריטים שנלמדו מחדש בלבד.

תרגול מפוזר - פיזור מפגשי לימוד במקום לחוץ אותם לישיבה אחת - היה הטכניקה השנייה שדורגה כתועלת גבוהה על ידי דנלוסקי וקולגותיו. סיינטיפיק אמריקן דיווח שניתוח מטא המכסה 254 מחקרים מצא ממוצע ציוני בדיקה של 47% לאחר לימוד מרוחק בהשוואה ל-37% לאחר לימוד צפוף (דחוס). הפער האידיאלי בין הפגישות תלוי בכמה זמן אתה צריך לשמור על המידע: הדוח זה ציטט מחקר המציע בערך 12 עד 24 שעות בין הפגישות כאשר המטרה היא לזכור משהו למשך כשבוע, לעומת 6 עד 12 חודשים של ריווח כאשר המטרה היא שימור למשך כחמש שנים.

ארגון המחקר החינוכי האוסטרלי (AERO), גוף מחקר משויך לממשלה, מגיע למסקנה דומה במדריך העיסוק שלו על ריווח והחזרה: אין פער זמני 'אופטימלי' יחיד, אך הפרדת מפגשי לימוד בפער של לפחות יום אחד עדיפה על ריכוז כל הלמידה לישיבה אחת.

יישום חזרה וריווח בעיסוק

1. הפוך הערות לשאלות ולא להצהרות, וקח בחינה עצמית על השאלות ללא הצגת התשובה ראשונה.
2. השתמש בכרטיסי פלאש או בחינות קצרות שעשית בעצמך, וסמן פריטים שטעית בהם כדי שהם יחזרו מהר יותר מפריטים שקיבלת נכון.
3. בקר באותו חומר יותר מפעם אחת, עם לפחות יום אחד בין הפגישות במקום לבדוק את הכל בבת אחת.
4. זרוז סוגי שאלות במהלך ישיבת בדיקה אחת - שלב שאלות זיכרון עובדתי עם שאלות בדרגה גבוהה יותר או קונספטואליות, כמו מדריך AERO ממליץ.
5. התייחס לבדיקה עצמית בסיכון נמוך כחלק מהלימוד עצמו, לא רק כדרך לבדוק מה אתה כבר יודע - הפעולה של החזרה מחזקת את הזיכרון.

טכניקות עם עדויות בינוניות, פחות יציבות

שלוש טכניקות נוספות דורגו כתועלת בינונית על ידי דנלוסקי וקולגותיו: חקירה אלבורטיבית (שאלה 'למה' עובדה היא אמיתית), הסבר עצמי (הסבר של צעד או קונספט בדברים שלך כשאתה לומד), וחוגים משולבים (ערבוב סוגים שונים של בעיות במקום לתרגל סוג אחד שוב ושוב לפני מעבר לבא). חשבון סיינטיפיק אמריקן של המחקר מציין שבמחקר אחד, ערבוב סוגי בעיות לחישוב נפח גיאומטרי הביא לדיוק 43% גבוה יותר בבדיקה שבוע אחד מאוחר יותר מתרגול סוג בעיה אחד בכל פעם.

שלוש הטכניקות הללו הראו יתרונות על פני מגוון גילים וסוגים, אך מחברי הביקורת אמרו שהראיות התומכות היו פחות נרחבות מאשר בדיקת תרגול ותרגול מפוזר, לכן לא ניתן היה להעריך את היעילות שלהן גבוה.

טכניקות דורגות בתועלת נמוכה

למרות שהם מבין הרגלי הלימוד הנפוצים ביותר, סיכום, הדגשה/קו תחתון וקריאה חוזרת דורגו כתועלת נמוכה באותה ביקורת. 協會 למדע הפסיכולוגיה, שפרסמה סיכום של הממצאים, ציטטה את דנלוסקי אומר שמצא מפתיע שיחידה מחדש וההדגשה נראים מספקים יתרונות מינימליים בהינתן עד כמה סטודנטים מסתמכים עליהם. דוח סיינטיפיק אמריקן מוסיף שהדגשה 'נכשלה בסיוע מתמחים בסיסיים של חיל האוויר האמריקני, ילדים וסטודנטים טיפוליים, כמו גם סטודנטים לתואר ראשון טיפוסיים' בחקירות מבוקרות, וקריאה חוזרת - משמשת 84% מסטודנטי תואר ראשון סקור בסקר אחד - ביצועים ירודים בהשוואה לאסטרטגיות פעילות יותר כמו תרגול הזכרה.

נקודות עיקריות

• בדיקה עצמית (תרגול הזכרה) והפצת מפגשי לימוד יש את התמיכה המחקרית החזקה ביותר בין עשר הטכניקות שדנלוסקי וקולגותיו סקרו.
• ערבוב סוגי בעיות, הסבר חומר בדברים שלך, ושאלה 'למה' שאלות יש תמיכה בינונית ויכולה להשלב עם בדיקה וריווח.
• הדגשה, קריאה חוזרת וסיכום הם הרגלי לימוד הנפוצים ביותר אך הראו את התוצאות החלשות ביותר בחקירות מבוקרות.
• ריווח עובד הכי טוב כאשר פגישות מופרדות בפער של לפחות יום אחד; הפער האידיאלי המדויק גדל כמה זמן יותר אתה צריך לשמור על החומר.