קצבים סרקדיים הם שינויים פיזיים, נפשיים והתנהגותיים שהגוף עובר במחזור של כ-24 שעות, על פי המכון הלאומי למדעים רפואיים כלליים (NIGMS), חלק מהמכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית. אור וחושך הם הרמזים העיקריים של שעון זה, אך צריכת מזון, מתח וטמפרטורה משחקים גם תפקיד.
מה שולט בשעון הפנימי של הגוף
NIGMS מזהה את הגרעין העל-כיאסמטי (SCN), אשכול של תאים עצביים בהיפותלמוס של המוח, כשעון הראשי של הגוף. ה-SCN מקבל אותות אור מהעיניים, מווסת את ייצור מלטונין, וממסדר את התזמון של איברים ובריסות בכל הגוף.
ביקורת שעברה בדיקה עמיתים שפורסמה ב-2020 ב-PubMed Central מתארת את SCN כמכילה כ-50,000 נוירונים הפועלים דרך לולאות משוב מולקולרי המעורבות בגנים המכונים Per ו-Cry. הביקורת ובה עצמה מסבירה כי השינה עצמה מנוהלת על ידי שתי מערכות אינטראקטיביות: כונן קצבי שמגביר הערנות ביום ושינה בלילה, ומערכת נפרדת של 'לחץ שינה' שנוצר ככל שאדם מעיר יותר זמן.
מה קורה כשהשעון מופרע
על פי NIGMS, חוסר התאמה סרקדי לטווח קצר — כמו jet lag — גורם לעיפיון וירידה בריכוז, בעוד שהפרעה ממושכת קשורה לסיכונים גבוהים יותר של עדינות, סוכרת, הפרעות מצב רוח, בעיות בלב וטחון דם, וסרטן, ויכולה להחמיר תנאים קיימים.
ביקורת PubMed Central מצטטת נתונים מעבדה המציגה כי הגבלת שינה בגברים צעירים בריאים שינתה הורמונים המווסתים את התאבון, והנמיכה לפטין בכ-17% והגבירה גרלין בכ-28%. הביקורת ובה עצמה מציינת כי ארגון הבריאות העולמי וסוכנות הסרטן הבינלאומית מסווגות עבודת משמרת לילה בתור 'כנראה מסרטנת לבני אדם' (קבוצה 2A), וכי הפרעה בשינה קשורה לעלייה בקורטיזול דרך מערכת ההורמונים של הגוף.
שינה לא מספיקה נפוצה בקרב עובדים בארצות הברית
דוח CDC המבוסס על נתוני סקר הבריאות הלאומי של 2010 מצא ש-30.0% מבוגרים עובדים בארצות הברית — כ-40.6 מיליון עובדים — דיווחו על שינת שש שעות או פחות ביום, מתחת לטווח 7 עד 9 שעות שקרן השינה הלאומית ממליצה על בוגרים בריאים. הפער היה רחב יותר בקרב אנשים שעובדים בעבודות לילה מאלה שעבדו בהחלפות יום.
נתח של עובדים בארצות הברית המדווחים שש שעות או פחות שינה ביום (CDC, נתונים 2010)| קבוצת עובדים | נתח עם ≤6 שעות שינה |
|---|
| כל הבוגרים העובדים | 30.0% |
|---|
| עובדי משמרות יום | 28.8% |
|---|
| עובדי משמרות לילה | 44.0% |
|---|
| עובדי משמרות לילה, תחבורה ואחסון | 69.7% |
|---|
| עובדי משמרות לילה, שירותים בריאותיים וסיוע חברתי | 52.3% |
|---|
העלות הכלכלית של אובדן שינה
מחקר תאגיד ראנד, כפי שדווח על ידי Carrier Management, העריך כי חוסר שינה מספיק עולה לכלכלת ארצות הברית 411 מיליארד דולר בשנה, שווה לכ-2.28% מהתוצר המקומי הגולמי. ראנד ייחסה את רובה זה לאובדן פרודוקטיביות ולא רק היעדרות, והעריכה 1.23 מיליון ימי עבודה אבודים בשנה הקשורים להכשל שינה, לצד סיכון תמותה מוגבר.
אותו ניתוח ראנד מצא צד חיובי פוטנציאלי: אם אמריקנים שכרגע ישנים פחות משש שעות בלילה יגדילו את שינתם לשש עד שבע שעות, ההעברה יכולה להוסיף כ-226.4 מיליארד דולר לכלכלת ארצות הברית, לפי דוח Carrier Management.
מה סוכנויות בריאות אומרות שעוזר ליישור
ביקורת PubMed Central מפרטת אמצעים הקשורים ליישור סרקדי טוב יותר במחקרים שהוא סוקר, כולל קבלת חשיפה לאור בבוקר, שמירה על לוח זמנים שינה עקבי, שמירה על חדר השינה קריר, אפל וקט, והגבלת קפאין בשעות הצהריים. עבור עובדי משמרות לילה, הביקורת גם מפנה את תשומת הלב לאמצעים בעבודה כמו תאורה חזקה יותר ברקע העבודה וניסוח משמרות המבוסס על כרונוטיפ כהפחתות חלקיות שנחקרו בסביבות עבודה משמרותית.
NIGMS מציין כי ב-2017 החוקרים ג'פרי הול, מיכאל רוסבש ומיכאל יאנג זכו בפרס נובל בגלל זיהוי המנגנונים המולקולריים — כולל חלבון PER — השולטים בקצבים סרקדיים, עבודה שממשיכה להדריך מחקרים של הפרעות שינה ותנאים כמו מחלת פרקינסון.
